מסקנות מהדרך

עוד חודש מרתון. מסקנות עד כה:

1

זה פרוייקט ארוך טווך שדורש נאמנות והתחייבות מלאה. ברגע שהחיים עמוסים ריגשית או ברמת הזמינות כל הסיפור הופך למאוד מורכב. אז כדאי לפנות זמן מראש כשמחליטים לצאת למסע הזה. מרתון לא עושים על הדרך, זו היא הדרך בעצם. אז אם אתם חושבים על מרתון, תבחרו את הטיימינג הנכון בחיים!

2 

כוח מנטלי הרבה יותר הכרחי מכוח פיזי. הגוף שלנו שורד יותר מהראש

יש בדרך לא מעט נקודות משבר. ואולי זו הסיבה שיותר קל להתכונן למרתון במסגרת הקבוצה או יחד עוד אנשים מאשר לעשות את כל הדרך לבד. בסופו של יום המסע הוא אישי אבל לפעמים בוסט מבחוץ או השראה מאנשים קרובים לא יזיקו. אני קיבלתי החלטה לעבור את הדרך לבד וזאת לא החלטה פשוטה, עד כה אני עומדת מאחוריה. יותר מזה, את האימונים של שבועיים האחרונים אני מבצעת לבד ללא מאמן, עוד חיזוק מנטלי וניצחון אישי שלי בדרך!

3 

שינה ואוכל. שני דברים הכרחיים לתהליך. כדי לא להיפצע, לשרוד את האימונים הארוכים והלא פשוטים חייבים לאכול מסודר ולא מעט ולאפשר לגוף לנוח מספיק. אני לא כל פעם מצליחה ומשלמת על זה ביוקר.שוב, חוזרת לסעיף אחד. לא תמיד היה לי זמן, כי יש חיים גם מחוץ לתוכנית האימונים. ברגעים שזלזלתי באוכל

או לא נתתי לגוף את שעות שינה הנדרשים לאימונים, שילמתי מחיר כבד

4

לזכור למה! לזכור את האהבה לריצה, את הרצון לכבוש יעד לא פשוט, לדעת שבקו סיום הכל יתבהר. כי יש נקודות בהן רואים רק חושך ולא זוכרים סיבות. לכתוב אותם לפני! קילתם החלטה - תעשו לכם פתק לפני שמתחילים, זה יעזור במשברים. דברים שלא עשיתי ומצטערת על כך.

5

להינות!!! לא לאבד את הכיף שבריצה. לזכור שלא תעשו שיא עולם וגם לא שיא מסלול כנראה. אם הדרך לא פאן יותר אז אין סיבה ללכת על אתגר כל כך מורכב ולא פשוט