סימנים מהיקום

January 4, 2018

 

פוסט לא כייפי אבל עדיין אופטימי.


היקום יותר חזק ממני. הוא שולח לי הוכחות וסימנים כל רגע


שוב לא הייתי במיטבי כל השבוע, לא נפלתי עם חום, אבל הגרון, השיעול, כל הסימפטומים של חולי היו נוכחים. ניסיתי לרוץ היה לא מוצלח במיוחד. החלטתי  שזה בסדר לנוח לקראת מרתון טבריה  - היעד הראשון בדרך (מקצה של חצי מרתון)
ואז אתמול מהבוקר התחילו השמועות על דחייתו. לא ידעתי אם לשמוח או להתבאס, חיכיתי בסבלנות להחלטות.


בינתיים קפצתי לרופא להבין איך קרה שאני לא מצליחה להבריא כבר תקופה. אחרי בדיקה מהירה נאמר לי: ״בשום פנים ואופן את לא רצה בקור ובגשם, קחי אנטיביוטיקה ולכי לנוח״


שיט. מה הקשר עכשיו להיות במיטה, מה קשור גם לא להתאמן?! למי זה טוב?!
חצי שעה אחרי החדשות האלה, גם החדשות שהמרתון זז ליום ראשון הגיעו


קופצת לרגע אחורה בזמן
לפני חודשיים שהזמנתי כרטיס טיסה, בדקתי בתוכנית האימונים מתי הכי נכון לטוס, ויום אחרי מרתון טבריה היה נראה לי מושלם! דמיינתי איך אני מתאמצת, רצה, מסיימת מפורקת ויום אחרי כבר בדרך לשדה! כלומר, ביום ראשון אני בכלל לא נמצאת בארץ!


בקיצור, למה היקום?! כי קודם הגוף התנגד לרוץ את טבריה ואז גם הטבע, והתוכניות. הפעם החלטתי לא להתבאס. החלטתי שהכל לטובה. שאני אבריא, אנוח, אחזור לעצמי וגם אם זה יעלה לי בכמה דקות במרתון זה לא נורא (משפט שדי קשה לי לעכל ואני עובדת על זה מתוך הבנה שזה הדבר הנכון לעשות). כי החיים ממשיכים ולא הכל לפי בקשתי.


הפעם אני באמת עוצרת לדאוג לעצמי. להיות בטוב, ואחזור לרוץ בקרוב. יש דברים שהם חזקים ממני ואקבל אותם באהבה 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Recent Posts

February 1, 2018

January 18, 2018

Please reload

Archive
Please reload

Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
  • White Facebook Icon
  • White Instagram Icon

© 2017 by JP.